- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק רע"א 11191/04
|
רע"א בית המשפט העליון בירושלים |
11191-04
22.5.2005 |
|
בפני : עדנה ארבל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עיריית מודיעין עו"ד משה זוהרי |
: 1. התאחדות הקבלנים הארצית 2. א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ 3. בן יקר גת חברה להנדסה ובנין בע"מ 4. רמט בע"מ 5. מריו לזניק בע"מ 6. מרלז חברה לבנין ונכסים מישור החוף בע"מ 7. מבנה רב דירות בע"מ 8. אינג' אליהו פבר-חברה להנדסה אזרחית בע"מ 9. אלרם חברה לשיכון בע"מ 10. מפלסים חברה לפיתוח ולבנין בע"מ 11. נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ |
| החלטה | |
1. בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 8.11.04 (השופטת ש' דותן), בו נדחה ערעור המבקשת (להלן: עיריית מודיעין או העירייה) על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (כב' השופט עדי אזר ז"ל) שעניינה תיקון כתב הגנה, במסגרת תביעה להשבת דמי אגרה שהגישו המשיבות נגד המבקשת.
2. התביעה שבמסגרתה הוגשה בקשת רשות ערעור זו היא "סיבוב שני" בסכסוך שבמרכזו עומד רצונה של עיריית מודיעין לגבות "אגרת חיבור מים" מהמשיבות 2- 11 (להלן: הקבלנים). דרישת העירייה לתשלום האגרה התייחסה לחיבורי מים שנעשו במסגרת תכנית בניה שביצעו הקבלנים בתחום עיריית מודיעין. בהליכים הקודמים, שהגיעו עד לערעור ולעתירה לדיון נוסף בבית משפט זה, נקבע כי העירייה אינה זכאית לגבות את דמי האגרה. בהליכים המתנהלים כעת, תובעות המשיבות את השבת כספי האגרה שנגבו שלא כדין.
3. אתאר אך בקצרה את ההליכים בתובענה הקודמת. הקבלנים פנו בהמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב וביקשו להצהיר כי הם אינם חייבים בתשלום האגרה (ה"פ 1548/97). לטענת העירייה, גביית האגרה נעשתה לפי סעיף 2 לחוק עזר מודיעין (אספקת מים) תשנ"ו-1995 (להלן: חוק העזר). הקבלנים התנגדו לתשלום, כי לדבריהם לא קיימת כל הסמכה בחוק לחייבם בתשלום אגרה בנסיבות בהן הם - ולא העירייה - הניחו את הצינורות לחיבור האתר לרשת המים הראשית. לטענת העירייה, סעיף 20 לפקודת העיריות (אספקת מים), 1936 (להלן: פקודת העיריות) הוא המסמיך אותה לגבות את האגרה.
במוקד המחלוקת בין הצדדים עמדה שאלת פרשנותה של סעיף 2 לחוק העזר, והשאלה אם הפרשנות עליה סומכת העירייה את דרישתה, מתיישבת עם הוראת סעיף 20 לפקודת העיריות.
3. בית המשפט המחוזי דחה את תובענת הקבלנים (ביום 28.4.99), אימץ את הפרשנות לסעיף 2 לחוק העזר המאפשר גביית האגרה וקבע כי מקור הסמכות לגביית האגרה מצויה בסעיף 20 לפקודת העיריות.
4. על פסק הדין הגישו הקבלנים ערעור לבית משפט זה. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי סעיף 20 הנ"ל אינו מסמיך את העירייה לגבות את התשלום (בע"א 3888/99 המועצה המקומית מודיעין נ' התאחדות הקבלנים ואח', פ"ד נו(1) 835). על פסק דין זה, הגישה העירייה עתירה לדיון נוסף, אשר נדחתה.
5. משנקבע כי העירייה אינה זכאית לגבות את דמי האגרה, ביקשו הקבלנים את השבת הכספים ששילמו. ברם, העירייה סירבה להשיבם. לפיכך הגישו הקבלנים תביעה כספית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. במסגרת הליכים אלו מבקשת העירייה לתקן את כתב ההגנה ולהוסיף טענות לפיהן היא זכאית לגבות את דמי האגרה מכוח סעיפי חוק נוספים, מלבד סעיף 20 לחוק פקודת העיריות. כן ביקשה העירייה להוסיף לכתב ההגנה טענות הגנה לפיהן היא פטורה מלהשיב את הכספים.
6. רשם בית המשפט המחוזי התיר את התיקונים. בהחלטה נקבע כי הטענות אותן מבקשת העירייה להוסיף לכתב ההגנה טרם הוכרעו בהליכים הקודמים, ומשכך ראוי שהן תתבררנה לגופו של עניין. על החלטה זו הגישו הקבלנים ערעור לבית המשפט המחוזי, שהתקבל באופן חלקי. טענות ההגנה לפיהן העירייה פטורה מהשבה הותרו, בעוד שהטענות לפיהן העירייה מוסמכת היתה לגבות את הכספים לא הותרו. בית המשפט קבע כי השאלה אם העירייה מוסמכת לגבות את הכספים כבר הוכרעה, ואין מקום להעלות בהליכים נוספים טענות נגד קביעה זו, שכן על טענות אלו חל השתק עילה. כן נקבע כי נסיונה של העיריה לפתוח את שאלת סמכותה מחדש מצביע על חוסר תום לב. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, היא הבקשה שבפניי.
7. דין הבקשה להדחות. לטענת העירייה, פסק דין הצהרתי אינו יוצר השתק עילה. מכאן שהיא יכולה לפתוח מחדש, במסגרת תביעה אחרת, את שאלת סמכותה לגבות את האגרה. אין צורך כאן להתייחס לסוגיה של מעשה בית דין בהקשר של פסקי דין הצהרתיים. אכן, בנושא זה קיימות מספר גישות. ואולם, אין ספק שלא ניתן לפתוח מחדש את השאלה עצמה שנדונה בתובענה להצהרה, ובעניינינו את השאלה אם הקבלנים חייבים בתשלום האגרה (ראו: נ' זלצמן מעשה-בית-דין (תשנ"א) 132 בהערת שוליים 40). גישה אחרת היתה מרוקנת את התובענה להצהרה מכל משמעות. אכן, גישה אחרת מנוגדת לכלל של מעשה בית-דין, אשר התקבל במשפטנו זה מכבר. בקשת העירייה לרשות ערעור אינה מעוררת אפוא כל שאלה משפטית חשובה שטרם הוכרעה, ודינה להדחות (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ,פ"ד לו(3) 123, 128).
גם אם מובנת דאגתם של שלוחי העירייה לקופה הציבורית, המצויה לעתים בקשיים אמיתיים, אין בכך כדי להצדיק נסיונות חוזרים ונשנים להתדיין בנושאים שכבר הוכרעו על-ידי בית משפט זה.
8. לבסוף אעיר, כי בבקשתה הביאה העירייה אסמכתאות שונות, מפסקי דין ומספרות משפטית התומכים לדעתה בעמדתה. לא תמיד הדברים הובאו בשלמותם, ולעתים העיון במקור מגלה שהמקורות תומכים באופן חלקי בלבד בנטען אם בכלל. כך למשל, בסעיף 33 לבקשה הוצג פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אך הנימוק המרכזי של פסק הדין, המופיע במקור בין שני קטעים שצוטטו על-ידי העירייה, מופיע בבקשה בדמות של שלוש נקודות (...) וחבל שכך.
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה היום, יג' באייר תשס"ה (22.5.05).
ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
